טכנולוגיה חדשנית נותנת תקווה לחולי אלצהיימר ומשפחותיהם

טיפול חדש הוכח מדעית באונ' הארוורד כמעכב את התפתחות מחלת האלצהיימר ומשפר את התפקודים הקוגניטיביים של החולים.

לראות אדם קרוב ואהוב הולך ומאבד את עצמאותו, את בהירות מחשבתו וחריפותו, והופך לקליפה ריקה וחסרת ישע, היא חוויה קשה וכואבת לאין שיעור. וזה בדיוק מה שמחלת האלצהיימר מעוללת למיליוני חולים ומשפחותיהם ברחבי העולם.

מחלת האלצהיימר, שידועה כאחת המגפות הקשות של תקופתנו, מביאה להרס תאי עצב במוח ולפגיעה קשה בתפקודו הקוגניטיבי של החולה. המחלה, המופיעה לרוב אצל אנשים מעל גיל 65, הינה מחלה מתקדמת ( progressive disease) המאופיינת בהידרדרות שכלית היכולה להימשך גם עד 20 שנה. בשלבי המחלה הראשונים מופיע קושי בזיכרון לטווח קצר ובמציאת מילים לצד שכחה "קלה" המשויכת לרוב לגיל. אך בשלבים המתקדמים יותר הפגיעה ביכולות הקוגניטיביות מחמירה ומתבטאת בפגיעה קשה בזיכרון לטווח קצר וארוך, קושי בשיפוט, בלבול, קושי בהתמצאות בזמן ובמרחב, ועד חוסר זיהוי בני המשפחה ואובדן תפקוד מוחלט. בגלל אופייה הייחודי של המחלה, היא משפיעה עמוקות לא רק על החולה אלא גם על בני משפחתו. הירידה הקוגניטיבית פוגעת בתפקוד היומיומי של החולים, הזקוקים לסיוע אפילו בפעולות הבסיסיות ביותר כמו הדלקת התנור או נעילת נעליים. בני המשפחה, הנושאים לרוב באחריות הטיפול התובעני, נאלצים להתמודד עם עומס רגשי ופיזי קשה מנשוא.

מגפה עולמית

מספר חולי האלצהיימר החיים בישראל כיום מוערך במעל 100,000 ובכ- 35 מיליון איש ברחבי העולם. מאחר ומדובר במחלה הקשורה בגיל, מספר החולים הולך ועולה ככל שתוחלת החיים מתארכת, וארגון האלצהיימר העולמי (ADI), מעריך שבשנת 2050 יסבלו מהמחלה לא פחות מ- 115 מיליון איש ברחבי העולם. מארק וורטמן, מנהל ארגון האלצהיימר העולמי, הגדיר את המצב כ"מצב משברי עולמי שאסור להתעלם ממנו ". מדינות רבות בעולם אכן משקיעות תקציבי עתק במאמץ מחקרי שיביא לתרופה או לטיפול אפקטיבי יותר, אך למרות המאמצים הרבים, אין כיום מרפא של ממש למחלה.

הטיפולים התרופתיים הקיימים מטפלים בעיקר בחוסר בטרנסמיטור אצטיל כולין, החסר אצל חולי אלצהיימר, ותפקידו להעביר גירויים בין תאי העצב שבמוח. טיפולים תרופתיים אלו מסייעים רק באופן זמני ועלולים לגרום לתופעות לוואי שמחייבות את הפסקת הטיפול. פרופ' רוברט סטרן, פרופסור לנוירולוגיה ונוירוכירורגיה באונ' בוסטון ומנהל המרכז האוניברסיטאי לאלצהיימר (ADC- Alzheimer’s disease center (BU מסביר כי " הטיפולים התרופתיים הקיימים אינם עובדים באופן מוצלח. הם אינם מאטים את התקדמות המחלה אלא רק מקלים באופן זמני על הסימפטומים אצל חלק מהחולים. טיפול זה עוזר רק אם ישנם מספיק תאי מוח שעדיין עובדים".

האם טכנולוגיה חדשה מהווה פריצת דרך בטיפול באלצהיימר?

מחקרים שונים הראו שפעילות אינטלקטואלית וסביבה מלאה גירויים מגבירים את הקשרים בין תאי המוח ומעלים את כמות החלבונים האחראים על הקשר בין התאים. על הבנה זו מבוססת גם טכנולוגיית הטיפול החדשה neuroAD- המצאה ישראלית, מאושרת משרד הבריאות, שהוכחה כמשפרת את יכולותיהם הקוגניטיביות של החולים תוך מספר שבועות.

טכנולוגיה זו היא הראשונה בעולם המשלבת בין גירוי אלקטרומגנטי לא פולשני של איזורי המוח הפגועים לבין תרגול קוגניטיבי. השילוב בין הגירוי המוחי למטלות הקוגניטיביות שהמטופל מבצע בו זמנית, נמצא כמחזק את הקשרים הכימיים בין תאי המוח הקשורים בזיכרון ולמידה ומסייע בהאטת המחלה. הטיפול מתאים לחולים בשלבים ההתחלתיים עד הבינוניים של המחלה, ובמספר ניסויים קליניים שבוצעו בישראל ובאוניברסיטת הארוורד בארה"ב, נתקבלו תוצאות של שיפור דרמטי בזכרון וביכולות הקוגניטיביות של החולים. פרופ' רביי, ראש המחלקה הנוירולוגית בבית חולים אסף הרופא בשנים 1995-2013, מסביר כי "זו גישה חדשה, לא פולשנית, לא מכאיבה, לשיפור התפקוד הקוגניטיבי וכתוצאה מכך לשיפור יכולות הביצוע של פעולות יומיומיות".

לקבלת פרטים נוספים בנושא או למענה על כל שאלה לחצו כאן.

neuroAD is an investigational device currently not commercially available in the United States.
neuroAD is CE-cleared and commercially available for the treatment of mild to moderate Alzheimer’s Disease in Europe.



® January 12, 2017 Neuronix | All rights reserved.